top of page

אז מה עכשיו את גם רוקדת


אירית בתנועת ריקוד ולידה רקדן מתוך תוכנת הקאנווה צילמה אותי מאירה.
צילמה אותי מאירה גוראי רז עריכה מתוך הקאנווה

רקוד כאילו אף אחד לא מסתכל, תשיר כאילו אף אחד לא שומע. אהוב כאילו מעולם לא נפגעת, וחיה כאילו זה גן עדן עלי אדמות.

מארק טוויין



כעובדה המסרים שקיבלתי בהתבגרות שלי היו:

מי שלא יודעת לרקוד יפהההה שלא תרקוד,

מי שלא יודעת לשיר יפהההה שלא תשיר,

מי שלא יודעת לצייר יפההה שלא תצייר וכן הלאה.

עברו שנים ופה ושם רקדתי אך רק ריקודים שהייתי בטוחה בצעדים ודייקתי בתנועה.

אבל!!!!

הרגשתי שהגוף שלי תקוע.


מה זה אומר?

זה אומר שהתנועה שלי לא משוחררת.

פחדתי לענתז כי אולי זה "פרחי" מדי.

אולי זה "סקסי" מדי.

אולי זה "מזמין" מדי (אם יש גברים בסביבה).

ועוד פרשנויות ברוח הזו.


לפני כ-11 שנה כשעליתי לבמה מקצועית עם "טיפול 10,000",

מיד הרגשתי שהעמידה הפיזית שלי על במה לא משוחררת מספיק .

הייתי חסרת בטחון בצורת העמידה והתנועה שלי,

מה שלא איפשר לי להגיע לביטוי מקסימלי מבחינת המשחק.


הבריק לי רעיון לחפש חוג/קורס/סדנה לריקוד ועדיין לא ידעתי מה אני רוצה.


יום אחד נחשפתי לפירסום של "עדי גורן - אדריכלות התנועה".

התקשרתי והופתעתי לגלות תחום שמעולם לא שמעתי עליו.

הסתקרנתי והחלטתי לנסות.

כבר בשיעור הראשון הרגשתי בטוחה ומשוחררת ושיש לי עוד המון על מה לעבוד.


כ-4 שנים רקדתי ניה כולל הרבה סופש"ים מרוכזים במקומות

מדליקים כמו מצוקי דרגות או חוקוק.

בימים שרקדתי הייתי כל כולי בתוך הריקוד ומאושרת.

אני חייבת לציין שאם לא הייתי עושה את המסלול הזה והמפגש שלי

עם עדי גורן ואדריכלות התנועה לא הייתי נמצאת במקום שאני נמצאת היום.


אז איפה אני נמצאת היום?

היום כבר בת 71 רוקדת איפה שרק אפשר ולא רואה על העיניים.
עדיין רוצה לצמצם את הפער של כל מה שהפסדתי.
בכל יום שאני עומדת על רגליי ולא תלויה באחרים/אחרות
אני ארקוד אותו בדרך זו או אחרת.

יש גם כאלה... כמו די.סי שלי הדמות שיוצאת ממני מדי פעם
ואומרת את מה שהיא אומרת...



יש את השירים שעושים שמח וממש אומרים את מה שאני רוצה היום.




התקשרתי לעדי גורן, המון שנים לא דיברנו.

סיפרתי לה שאני כותבת פוסט על ריקוד ושאני חייבת לציין את שמה ואת החיבור שלי

לאדריכלות התנועה בזכותה.

שאלתי האם היא מוכנה לכתוב לי כמה מילים על כל הנושא.


עדי גורן אדריכלות הגוף ואני יושבות על הרצפה בסטו'דיו בחוקוק ומדברות על התנועה בגוף צילום מאירה
עדי גורן אדריכלות התנועה ואני לפני הרבה שנים בחוקוק צילום מאירה גוראי רז


"אדריכלות התנועה היא שפת תנועה לריפוי עצמי. הריפוי המשמעותי ביותר הוא שיחרור משיפוט עצמי, שיחרור מתפיסות מגבילות ושיחרור מ״נכון או לא נכון״.

במהלך השיעורים ההנחיה היא להקשיב לתחושות הגוף, לנוע ממקום של עונג והנאה ולתת לתחושות להוביל.

השיפוט העצמי מתרופף, מרפה ונושר מצד אחד וההקשבה למה אני חשה מתחזק כקולו של הגוף.

כשאני מתחילה להקשיב לתחושות שלי אני יכולה להתחיל לשים לב לקשר בין תחושות, רגשות והרגשות.

לטעמי עיקר התנועה היא המהות ולא הצורה.

לא משנה איך הריקוד נראה מבחוץ, משנה איך הוא נחווה מבפנים.

הריקוד אינו אומנותי אלא כלי לריפוי עצמי.

הריכוז ותשומת הלב לתחושות מאפשרת יותר נוכחות בגוף.

הנוכחות שלי בשיעור מתפתחת מהשיעור אל חיי היום יום.

להיות יותר קשובה לעצמי.

יש לכולנו נרטיבים של טראומה שלא ניתן להמשיג במילים.

התנועה היא הכוח המאפשר לנו להביע רגשות באופן לא מילולי.