top of page

איך רזיתי שוב - יומני היקר.


מזה שלושה חודשים אני נוהגת מדי יום א' להשקל בבוקר
ולכתוב משהו על התהליך האישי שלי.
למי שלא יודעת...בעוונותיי גם הנחתי כ- 20 קבוצות להרזיה .

ליוויתי הרבה מאד נשים וגברים בתהליכי ההרזיה / שמירה שלהם.

כיום לא עוסקת בתחום.

לעומת זאת אני מארחת בביתי קבוצות ומופיעה בפניהן

עם "סובב אירית", ובעלת חנות און ליין של "העגילים של אירית דגמי".

יום אחד קיבלתי פנייה מלקוחות מהעבר שלי להנחות אותם.

עניתי שאני לא רוצה להתפרנס מזה אבל אם הם רוצים לבא אלי אחת

לחודש ונדבר על עצמנו בענייני הרזייה אז אני לרשותם.

התחלנו את התהליך בתחילת מאי 2021

מזה שנה אנחנו נפגשים אחת לחודש אצלי.

אני לקחתי את הקבוצה ברצינות. קצת מנחה אותם וגם הרבה לקוחה של עצמי.

ליקטתי את כל הפוסטים מהפייסבוק ומשתפת כאן במרוכז.

אמשיך לכתוב בדף הפייסבוק המחודש שלי שקראתי לו כמו הכותרת כאן:

בלינק הזה מוזמנת להצטרף לדף ולעקוב אחריי.

רוצה מידע על סובב אירית מוזמנת לדבר איתי 0523611516

רוצה עגילים? כאן באתר הזה נמצאת החנות מוזמנת פנימה.

תהני!


מדגמנת בוטיק רייצ'ל צילום מאירה גוראי רז
מדגמנת בוטיק רייצ'ל צילום מאירה גוראי רז

אירית בשיא ההשמנה
בשיא ההשמנה שלי



יומני היקר לקט!


13.02

נישקלתי הבוקר.
מצבי טוב מדי...
זה אומר שאני צריכה להזהר!!!
אני חוזרת על עצמי אבל ככה זה בתהליך הרזייה שנים אנחנו מדברות אותו דבר ומסתבר שזה מה שעוזר לא להתנתק מהיסודות.

מאז ועד היום תמיד המלצתי ואמליץ להשתייך לקבוצות תמיכה לתהליכי הרזייה.

תמיד הערכתי את הא. נשים שבאו בהקפדה למסגרת ההרזייה ואין תחליף לזה. מעטים ומעטות מסוגלים לרזות לבד ושלא לדבר על שמירה.

שמירת ההישג היא הקשה ביותר.

אין מחיאות כפיים, אין וואוו איך רזית... "הפוכה" יש מה את עוד רזה? את תראי תיכף תעלי הכל בחזרה... גמני עליתי... וכאלה.

על כל אלה כדאי להמשיך לבא לקבוצות.

עוד מילה על התהליך שלי.

הבנתי שאני לא ממש אוהבת לשבת ולדבר. אני יותר חברה של ללכת, לטייל, לצעוד ולדבר.

כמעט כל המפגשים השבוע מבחינתי היו בתנועה.

אני לא טובה בדיבור קבוצתי, ולא טובה בלהקשיב לדיבור קבוצתי.

אולי בשל התנועתיות הזו שלי אני נשמרת בתהליך נכון לרגע זה.

אסור להשוויץ, צריכה לשמר את ההישג ולהתכונן היטב לצייד את עצמי באוכל בנסיעות שלי שלא אהיה רעבה.


 


20.02

שקלתי הבוקר.
מפחדת לחזור על עצמי אבל אין לי אפשרות אחרת.
ככה זה בתהליכים של הרזייה ושימור ההישג.
מדברים אותו דבר הרבה שנים...

מצבי טוב מאד כי שמרתי על המשקל.

שוב אומר שקורים ניסים כי היו לי הרבה מעידות.

מעידות הכוונה לנגיעות לא רצויות "במודע"!!!

מה הכוונה במודע???

יענו אני בוחרת לעשות את זה.

א. נשים מצליחים בתחומי חיים שונים מאד אוהבים לומר אכלתי במודע!!!

יענו זה בשליטה שלי, בחרתי בזה ומי ינעל העולם יאמר לי אחרת...

אז במודע או בהכחשה עודף של נגיעות מיותרות יום אחד ישתקף בשקילה, וצג המספרים הדיגיטליים יראה עליה מן הסתם.

אני במקום הכי טוב שלי Ever מבחינת מספרים.

לא התכוונתי לרדת 5 ק"ג אבל עובדה הנה זה קרה.

יחד עם זה אני במקום ההתנהגותי הכי היסטרי.

מצד אחד מרגישה שיש לי את זה!!!

מצד שני לא מאמינה לעצמי ואולי זו טעות למרות שאני עולה על המשקל 3 פעמים לאמת את התוצאה.

כמו עם מד לחץ דם בודקת 3 פעמים.

אני חייבת לעצמי את ההפחדות האלה ולהזכיר לי שזה בהשאלה.

בעוד רגע הכל יכול להתחרב...

כולנו היינו בסרט הזה.

אני מבחינה אישיותית לא יכולה להרשות לעצמי ללכת אחורה עם ההשמנה.

לא רזיתי להשוויץ, רזיתי כי הרגשתי שאני מקבלת כוחות פנימיים למרכז את עצמי, את רצונותיי, את הבטחון העצמי שלי ויצירה בלתי פוסקת.

לא יכולה להזניח את ההישג הזה.

מדי בוקר מזכירה לעצמי למה אני כאן בויתור הגדול הזה.

האמת רציתי לכתוב משהו אחר אבל זה מה יצא לי.

מי שכאן ואני קצת עוזרת לה אני מאושרת.

ממליצה על קבוצת תמיכה.

לולא הקבוצה שמחכה לדיווח שלי והמסגרת שיש לי מאז חודש מאי 2020 לא הייתי בתיקון הזה וברור שהייתי עולה בכל פעם קצת.

בוקר נפלא.

 

27.02

נשקלתי הבוקר!
יום ראשון בבוקר מזמן היקיצה הטבעית שלי לפני חמש, אני מתכוננת נפשית להפגש עם צג המשקל.
לפני שאתחיל חשבתי על כמה דברים שבא לי לומר.

1. כל מה שאני כותבת מבוסס על תהליך אישי ולא מועבר לכן משום מחקר מדעי או רפואי.

2. אין לי אחריות על אף אחת או אחד מעבר לכך שאם תקבלו השראה להתחיל משהו שמתאים לכן או לכם.

3. אני לא עוסקת כמקצוע בהנחיית קבוצות בשנים האחרונות רק מתנדבת בקבוצה קטנה אחת שאני חלק ממנה כמשתתפת.

4.שמחה שאת כאן ואם אני עוזרת במשהו אז הרבה יותר משמחה.

הכתיבה שלי אינטואיטיבית ואני אף פעם לא יודעת לאן היא תתגלגל, מכאן שוודאי שאחזור על עצמי כי אין לי מערכי שיעור או סילבוס של קורס.

אשמע קצת כמו המצטיינים של הכיתה שעברו מבחנים בלי להתכונן...

אז נשארתי במקום שזה אומר שלא עליתי ולא ירדתי.

ההתנהגות שלי בשבוע החולף היא משחק באש.

המון מעידות שהתיידדתי איתן והן כאילו מאפשרות לי את החיים המשוגעים האלה ולהשאר במשקל הרצוי.

לא לאורך זמן, אי אפשר לעבוד על התהליך הזה יותר מדי פעמים.

כל ההרזייה הזו היא כמו אוצר בהשאלה.

בקבוצות הייתי אומרת: תחשבו שקיבלתן מיליון שקל לחשבון הבנק אבל!!!

אתם יכולים להשתמש רק בריבית, אף פעם אל תינגסו בקרן.

איך שתגיעו לקרן שם התיאבון שלכם לביזבוז יגדל ויתעצם... ומשם מהר מאד לאיבוד שליטה וכמו כדור שלג תחזרו לנקודת ההתחלה של התהליך.

כלומר ההשמנה.

הדמות הרזה שלי בהשאלה.

כשם ש-שחקנים עולים לבמה ואמורים להחזיק דמות אחרת, חייבים לשאול מספר שאלות בכדי להתמקד על הדמות החדשה.

ככה גם אני שואלת את עצמי מדי יום לפני שהחיים עצמם מתחילים את שלושת השאלות האלה:

1. מאיפה באתי?

2. מה אני עושה כאן?

3. מה המטרה שלי?

שלושת אלה מסייעות לי להשאר בצניעות ולפחד מעצמי.


 

06.03

נישקלתי לפני כמה דקות.
אני במשקל השמירה שלי שמסב לי אושר רב.
אתמול עבדנו וטיילנו יחד בשקט במרחבים ליד הבית שלי.
הכנו את השת"פ שלנו ליום האשה הבא עלינו לטובה ב08.03.22
דיברנו גם על ההרזייה.

בעבר בשנות הנעורים וגם כשכבר הייתי אמא צעירה אני זוכרת שתכננתי לעשות דיאטה אחרי משהו...

אחרי פסח, אחרי שנסיים לשפץ את הבית, אחרי הטיול לחו"ל ועוד.

כאילו חיפשתי ימים רגילים ושקטים בלי הפרעות לטובה או חלילה לרעה.

כשגיליתי שאני יכולה להכניס את עצמי לתהליך איפה שאהיה, גם בחגים, גם בקושי, גם בכיף רק אז למדתי שאין לפני הדיאטה ואחרי הדיאטה.

כשגיליתי שהתמיכה החזקה ביותר שלי מגיעה אלי מאכילה נכונה ומהעובדה שאכפת לי מעצמי ומה-"צלחת" שלי רק אז הצלחתי להתידד עם תהליך ההרזייה.

מה איתך?

איפה את היום?

שבוע טוב אירית.


 

13.03

קצת ברח לי הבוקר הזה.
לא שכחתי שאני מחוייבת לבנות של שקילת יום א'.
אז בקשר לשקילה אני במצב טוב, לא בא לי לשתף בדיוקים כאן בפייס, אבל אומר דברים בקשר לכל הטוב הזה.
תיכף אשמע כמו הלפלפיות שהיו מקבלות במבחן 99 ולא 100 ומתלוננות לאזניי שהרי אני קיבלתי 40...
אני ירדתי מעל ומעבר למצופה...

ואני נשבעת שאני עושה בחירות נכונות באוכל, אני בתהליך מאז מאי 2021 והחודש הזה חלפו להם עשרה חודשים בתהליך של ירידה במשקל.

בחיים לא ראיתי על הצג את הספרות האלה אמה מה...

אני כל הזמן מפחדת שפתאם זה יפנה לי גב, ואתחיל לעלות בחזרה.

יש לי המון סטיות כי "שמנה משוקמת מקצועית" שכמוני תמיד תשמח את עצמה עם אוכל...וזה יהיה כמובן,

משהו מתוק שעושה טוב בכל הגוף והמתגמל המהיר ביותר זה האיפיון של השמנות המיקצועיות.

אני משחקת באש.

חזרתי לצעוד הבוקר אחרי מספר ימים שלא יצאתי מפאת עבודה פיזית קשה.

אני אירחתי המון ועושה כמעט הכל לבד... (צורך בשליטה מחלה נוספת שלי).

עבדתי ימים רצופים מחמש בבוקר ועד שבע בערב כמעט ללא הפסקה.

זה ברור לי שהתנועה הזו שלי תרמה להרזייה.

כשצעדתי חשבתי מה חשוב לי לומר לקוראות אותי?

שוב אני מודה שאני מתבססת על תובנות שלי מתוך תהליך אישי ולא קראתי בשום מקום וגם לא אחראית על אף אחת.

הצעידה בבוקר לא מרזה אותי!!!

היא רק תומכת בתהליך ההרזייה שלי ועוזרת לגוף להראות יותר יציב, יותר חיוני, ומסבה לי שמחת חיים.

הליכה של שעה שורפת אולי כמה מאות קטנות של קלוריות.

הקלוריות השרופות הללו תואמות קלוריות של פרוסת עוגה קנויה שגנבתי מהשיש כשסדרתי את המטבח.

תבנו הרזייה על הצלחת!

קחו אחריות על כמות האוכל שנכנסת לגוף וכל השאר בונוסים.

אני מציינת שהגוף המזדקן שלי (70) הרבה יותר קל בשל ירידת השרירים שהיו במיטבם עד העשור החולף.

שתהיינה לי בריאות.


 

27.03

נשקלתי הבוקר.
המשקל היה חביב אלי עד מאד.
ירדתי ומאז שהתחלתי לדייק יותר במאי 2021 ירדתי 6.250 ק"ג.
כן, הרגשת ניצחון את עצמי ואת הקביעות הטיפשיות שלי כמו:
דיוק בעשייה לא בשבילי יותר...

הגיל הזה 70 לא לפה ולא לשם...

אסתפק במה שהשגתי...

כל אלה לשים בצד לזרוק לפח אם אפשר.

חזרתי מצעידה שמחה ומלאת אנרגיה טפו טפו להתחיל שבוע שאקדיש לחנות האון ליין, ולרשת שהייתי בה פחות מהרגיל.

התמונה הראשונה שפגשתי הבוקר היא העץ המוזהב שחבר עם השמש הזורחת.

הקשבתי להרצאה על סטרס הבוקר.

כולנו יודעות שסטרס נכנס פנימה ומשפיע על:

עליה בלחץ הדם, זינוק ברמות הסוכר והיחלשות המערכת החיסונית.

הגוף לא ישרוד את ההשפעות האלה על המערכות שלו יותר מדי... ואז הוא יוזם קריסה של משהו... וההמשך ידוע לצערי.

למדתי דבר חדש שחוץ מ"סטרס" שאני יודעת לייצר לעצמי ולרב הוא בא עטוף ב"תסריטים" שאני כותבת לעצמי בראש... כמו: איפה תהיה לי חניה בתל אביב הזאת / בטח אשב שעות בפקק/ ועוד כאלה...

הדוגמא הזו היא מה"סטרסים" הפשוטים שיענו לא עושים לי נזק... אבל כן.

למדתי שיש סטרס "יד שנייה"

יענו באה למקום שיש בו לחץ ואני מתערבת או סתם נדבקת בלחצים שלהם וחוזרת ככה הביתה שלי ומדביקה את בני ביתי.

כל אלה גם משפיעים על האכילה שלי.

אני עובדת על הכל ביחד, לא תמיד בהצלחה אבל בהחלט מתרחקת ממערכות יחסים שאינן מיטיבות איתי, או מחברותה לבילוי שאמורה להעיק עלי.

כמעט במאה אחוז לא נכנסת בידיעה שאולי יהיה לי איך שאומרים היום: "פחות"!!!

בוקר נפלא תגידו במקום איך זה מעצבן אותי איך זה מרגש אותי!!!

לסמנטיקה יש גם השפעה גדולה בחיינו.

ככה שמעתי אני מאמצת.

יאללה הולכת להתרגש עם כוס קפה, קוואקר עם יוגורט וכדור הבוקר להורדת לחץ הדם שלי.



 
03.04

זה לא בא לי בקלות לשמור על ההישג ובגיל 70 להתחיל מהתחלה ולהשיל 6 ק"ג שהתלבשו עלי לאט אבל בטוח והתפזרו להם בחלקים סביב כל מיני אזורים" אקזוטיים" בגופי.
היום אני במקום טפו חמסה הכי הכי שלי שאפילו לא חלמתי עליו.
לא דמיינתי שאוכל להכניס את עצמי לסדר ולהביא את הגוף להתידד עם ירידה נוספת משמעותית.

אז חשבתי משהו אחד ומסתבר שבכל יום אני לומדת משהו חדש...

בהתחלה התנגדתי ואמרתי שאני לא מסוגלת לדייק יותר, אחר כך נבהלתי מההכרזה ואמרתי תנסי כמה שאת יכולה, אחר כך התחילו להגיע תוצאות והתאהבתי בתחושת ההצלחה שאי אפשר להתעלם ממנה ולחגוג אותה.

פעם ראשונה בחיי שהבטן (חיית המחמד שלי) שלי השטתחה יחסית לעצמה.

אני קצת בהיסטריה איך לשמור על זה למרות שזה המקצוע שלי ולימדתי 20 שנים הרבה מאד נשים וגברים לעשות את זה.

בתהליך כזה אני כמו ריטה בשיר "אני חיה לי מיום ליום"...

(מילים חנוך לוין ז"ל)

יש לי רק את הרגע הזה ואני אחליט אם לתקוע ארבעה טילונים אחד אחרי השני וליהנות מההשפלה שאני משפילה את עצמי באפססותי או לקחת צלחת מרק ירקות שדויד השף הפרטי שלי הכין ולהתגבר על הדחף המטורף הזה שיביא אחריו עוד זעזועים רגשיים.

בוקר נפלא אירית.



 
10.04

שקילת יום ראשון בחמש וחצי בבוקר.
נשארתי במקום גם השבוע וזה היה עבורי כמו לזכות זכיה גדולה בווגאס פעמיים על אותה מכונה שזה מבחינת סיכוי אפסי לגמרי.
אני בוחרת כאן לשתף את כל האמת ומנסה להעביר בפוסטים של ראשון בבוקר את פתלתלי מוחה של אשה שזו אני במקרה עם מניירות של שמנה שרוצה להיות רזה...

סליחה גדולה למציאות הישראלית שמתמודדת עם שכול, אבל, לוויות, פצועים הרוגים ומצב נוראי שאני עוסקת כאן בנושא שטחי לגמרי אבל מבחינתי האישית בחיי התמודדתי עם בעיית האכילה גם במצבים הכי קשים שעברתי בחיי וזה בעצם מה שהחזיק אותי שפויה.

כמובן שלא האמנתי למשקל ולכן עליתי 3 פעמים וראיתי אותה תוצאה.

בפעם הרביעית הזזתי את המשקל למרצפת אחרת שאולי הוא עומד עקום או משהו כזה...

גם בפעם הרביעית קיבלתי אותה תוצאה.

אמרתי אולי אני אגיד שעליתי קצת... כי זה לא הגיוני וככה כשאעלה בפעם הבאה אז...

ואז נבהלתי מהשטות ומהנסיגה ההתנהגותית שלי להתמודד עם המספרים כמות שהם.

עברתי מעידות מסוגננות "במודע" נזכרתי כשלקוחות היו אומרות לי: אכלתי במודע!!! וכך הרגישו שכאילו לא איבדו שליטה...

הייתי עונה: גם לאכילה במודע יש קלוריות!!!

ברור שאני אוכלת במודע.

יכולה לשחזר את כל מהלך המעידה מפתיחת הפריזר ועד הוצאת קרטון הגלידה ועד נעיצת הכפית שלא נכנסה לגוש הגלידה בשל היותו נוקשה מדי ועד הכנסת הקרטון למיקרו גל לזרז את תהליך המעידה ועד ריכוך החומר לזלילתו עד שנגלתה לעיניי קרקעית הקרטון.

אפילו זוכרת את זריקתו לפח.

באמצע היו שני קולות אחד: חכי חכי תראי מה יהיה לך....

והשני: יאללה אז מה... עבדתי כל כך קשה היום... בטוח שרפתי מלא אנרגיה...

מה מגיע לי!!! (עם מתיחת צוואר והרמת ראש)

בוקר טוב ישראל.

אם יש לך מה להוסיף אשמח מאד.

אירית.



 
17.04

להשקל אחרי יומיים חג, ועוד איזה חג...
אני בסדר בשקילה... לא בא לי לתת נתונים כאן בפייס. דיווחתי לקבוצה שלי.
אומר משפט או שניים משום שמחכה לנו עוד חג, ובנוסף חול המועד ש-מוצף במשפחתיות ובאוכל נוסטלגי של פסח.
אוכל של פסח בוורסיות של טיגונים ושיבוח שבא לפצות על העדר לחם...

בקבוצות נהגתי לומר ככה:

יש אכילה לעומת...

יענו לעומת הסובבים אותי...

שם אני מצטיינת.

יש אכילה של תוכנית אכילה שם אני מזמן בהגזמה...

כל אלה ולא משנה הסיפור שאני מספרת לעצמי בכדי להמשיך לשמוח ולצהול ולא ליפול בייסורי מצפון של אכילה מופרזת ויו מה יהיה???

כל אלה סיפורים נושאי קלוריות ובסופו של דבר זה כמה הכנסתי לעומת כמה הוצאתי פלוס נתונים טבעיים של הגוף שלי בגיל שלו בגודל שלו וכמה הוא שורף...

פשעי חג לא מופיעים למחרת על המשקל...

למחרת אפשר לראות עליית נוזלים, את העליה האמיתית רואים בעוד קצת זמן. (מבוסס על ידע אישי).

הייתי בתנועה מרובה.

צעדתי שתי צעידות בוקר וערב גם לפני ארוחת החג צעדתי.



 
24.04
קטע קטן מתוך הפוסט:

אז בעניין השקילה ירדתי 300 גרם וזה באמת באמת בזכות שלושה דברים של השבוע הזה.

1.השקילה של יום ראשון בבוקר משפיעה על הבחירות שלי לרב.

2. אני שותה המון.

3. אני בתנועה כמעט מבוקר עד ערב לא נחה כמעט (פה ושם).



 
01.05
הבוקר נשקלתי מצבי טוב.

מנסה ככל יכולתי להיות בתוכנית אכילה עשירה בטעם ובכמות מותרת.

השקילה של ראשון בבוקר מחזיקה אותי במתח של עשייה.

אין לי משהו מסעיר לשתף הפעם.


 

08.05

השקילה של יום ראשון מחזירה אותי לכאן.
היו הרבה מאד סיבות שגרמו לי להעלם ולהאלם.
הכל לעומת מה שקורה נראה שטויות.
מנסה לאסוף את עצמי ולחזור לכתיבה שהיא חלק מחיי.

מעל עשור כותבת מדי יום לעצמי ועל הדרך למי שמסכימה לקרוא אותי.

אתחיל בשקילה.

תנודה של 300 גרם למעלה.

זה אומר בעברית פשוטה עליתי 300 גרם.

עדיין נמצאת במשקל שמירה הכי נמוך שגופי ידע אי פעם.

איך אני שומרת? שאלת השאלות.

כל העולם יודע לרדת במשקל.

לא כל העולם יודע לשמר את ההישג.

אילו כלים יש לי לשמירה???

האמת אין לי.

מה יש בי שעוזר לי בשמירה נכון להיום?

צניעות בתהליך.

ההישג הוא נכון לרגע הזה בלבד, אין לי כפתור דיגיטלי שאלחץ עליו ואקבע את המספר הזה לטובתי.

הכל מותנה בהתנהגות שלי ובבחירות שלי רגע רגע.

באופן כללי יש לי ארוחות דומות מדי יום.

הכי משמעותי לי לראות צלחת שופעת אוכל ומשביעה.

גם חשוב לי הצילחות ושהכל יהיה בבת אחת לנגד עיניי.

כשאני שבעה אני מקפידה לקום מהשולחן לצחצח שיניים ולהכריז בזאת שעכשיו שקט עד עוד שלוש שעות לפחות.

השקילה של ימי ראשון בבוקר גורמת לי להתנהג יפה יחסית.

השמירה היא הדרך החדשה שאני אמורה להלך בה עם מתח כמו בדרך של הירידה במשקל אבל יהיו בה יותר סטיות...

למה?

ככה?

למה ככה?

ככה!!!

מי שיש לה השמנה ו/או ראש, שמן תמיד תרצה לאכול עוד ועוד קצת יותר.

אומרת משהו אחד ועושה משהו אחר.

מתוך 100 אחוז הצלחה של יורדים ויורדות במשקל מבחינה סטטיסטית רק 5 אחוז מצליחים לשמור.

(לא אני קבעתי את זה)

אני עדיין מתמודדת על להיות בחמישה אחוז.


שבת שלום

אירית.








312 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page