top of page

המסך עולה

עודכן: 29 בינו׳ 2021



אף אחת מאיתנו לא חשבה לפני שנה שהשנה הזו היא תפגש עם "מסכים" כדרך חיים.

אוטוטו כבר שנה שאנחנו מתקשרות, רוכשות ידע, עובדות מהבית וכל זה קורה אך ורק בעזרת מסך.

כל אלה שנירתעו פעם מ"ביזבוז" זמן מול מסך וחיפשו להמשיך את החיים בקשרים של ניראות פיזית, התגברו על המהפך הזה די מהר.

ה"פוביה המסכית" הפכה לחיי היומיום שלנו יותר ויותר.

ואולי אם נסתכל על השנה הזו והישגיה אפשר לומר שהיא קירבה את כולנו לעולם הדיגיטלי באופן טוטאלי.


הכותרת שבחרתי "המסך עולה" יש לה הרבה הקשרים לפוסט הזה.

צילום פרגוד אדום מסך בתאטרון. צילום מתוך אתר וויקס

1. המסך עולה לגביי מתקשר לחיי על הבמה כשבע שנים עד פרוץ המגפה


2. המסך עולה היתה תוכנית רדיו בקול ישראל שהפיק ויזם מיכאל אוהד עיתונאי ועורך תוכניות רדיו.

מתוך ויקיפדיה על המסך עולה:

"המסך עולה" הייתה תוכנית שבה שודר מדי שבוע תסכית רדיו ארוך. התסכיתים היו בעיקר עיבודים לרדיו של סיפורים ונובלות ממיטב ספרות העולם.

בעידן שבו טרם שודרו בארץ שידורי טלוויזיה היה תסכית הרדיו המקור היחיד להגשת דרמות זמינות למאזינים בין כותלי ביתם. בתוכנית השתתפו מיטב שחקני התיאטרון בישראל, ובהם נודעו בקולם בעל הייחוד הרדיופוני שחקנים כדוגמת חנה מרון (שאת עלייתה לדרגת כוכבת מייחסים בין היתר להשפעתו של אוהד), שרגא פרידמן, מישא אשרוב ואחרים.

אוהד כתב וביים ביוגרפיות של אנשי תרבות ידועים בעולם, שמונולוגים שלהם בגוף ראשון הוקראו על ידי לאה פורת.

היום קוראים לזה "פודקאסט" = הסכת.


אחד מתסכיתי הרדיו שהייתי מכורה להם היה: "שמחון ובנו"


3. המסך עולה כ-כותרת הכי מתאים לי לשנת המסכים הזו שהרי המסך הוא החיבור המשמעותי ביותר לעולם החיצון במיוחד בסגרים שחווינו.

מה שאני מסיקה מכל אלה שבני אנוש הם: צרכני ידע, צרכני בידור ותרבות ומכאן שעולם התקשורת שהתפתח עוד מימי הרדיו תמיד מצא דרך לגרות ולהעשיר את הנפש שלנו.


המסך היחיד שלא עולה מזה שנה הוא מסך התאטרון.

מסך התאטרון ירד לצערי ופגע מאד בכל התעשייה הזו. גם אם קיים פיצוי כספי לכך, הוא לא מפצה על הצורך להופיע ולחוות את האינטראקציה בין שחקן/נית לבין הקהל.

בקצה השני יש את התפתחות ה"רשת"/ האינטרנט אשר מזמנת/מזמן לנו תשובות לשאלות בכל רגע נתון, במקביל התפתח גם המסחר הרישתי שנקרא חנויות "און ליין".

העמוד הראשון באתר שלי בנייד העגילים של אירית דגמי

בצד אלה התפתחו פלטפורמות חשיפה שונות כמו : הרשת החברתית פייסבוק, האינסטגרם, הפינטרסט ועוד.

מסתבר שהניראות הרישתית היא החשובה מכל כי אחרת איך ידעו שיש למישהם/הן חנויות?


עמוד הבית שלי באינסטגרם
צילום המסך שלי בחנות באטסי בנייד
צילום מסך של הפינטרסט שלי

צילום מסך בנייד שלי של דף הפייסבוק שלי.