השבוע שלי נראה כאילו יש בו יום ראשון, יום חמישי ובסוף מקבלת בונוס את הסופ"ש.
אין לי מושג מה קורה באמצע.
הימים עפים ואני בהרגשה עם כל הזמן שבעולם שאין לי זמן לכלום.
אני כבר מזמן לא ב"זומים".
מרגישה קצת מורעלת מלהקשיב ו"מכל מלמדיי השכלתי הזה".
לא מזלזלת בידע.
ידע הוא כח, ידע הוא החיים שלנו וגם מאד מרכזי בדימוי העצמי שלנו שמורכב גם,
מאיך האחרים תופסים אותנו.
ואם האחרים אמורים לתפוס אותי אז כדאי שאשמע בעלת ידע מאשר לא.
התחלתי להעשיר את הידע שלי השבוע בתוכנית הרדיו של אברי גלעד שזימן שיחה עם הפורפסור יורם יובל.
אני הייתי לבד באוטו נסעתי לבאר שבע והתרכזתי בכיף.
וסיימתי בהעשרת הידע אתמול בקשב ליוצרת המדהימה קרן פלס במופע סגור של תרבות עד הבית בחסות עירית קרית גת והמתנ"ס.
מה אמר פרופ' יורם יובל?
הוא דיבר על תופעה פסיכולוגית שנקראת "ראיית מנהרה" ובאנגלית Tunnel Vision.
הוא טוען בגדול שהמידע השוטף, התקשורת הפעילה וכל מה שקורה סביב "מגפת הקורונה" מובילה אותנו למצב חרדתי שמוביל ל"ראיית מנהרה" ולא מאפשר לנו לראות תמונה רחבה יותר ודברים נוספים חיוביים ויפים של החיים שיאפשרו לנו לחיות בתקופה זו באיכות חיים.
עולמי הדיגיטלי הולך ומתרחב, אני מגדירה אותו כמו כדור שלג.
העולם הדיגיטלי זה כמו נגעת נסעת! כבשתי יעד אחד, למדתי אותו, יודעת לתפעל אותו,
למחרת בבוקר יש משהו חדש ללמוד.
כשהייתי תלמידה בביה"ס כשהמורה שאלה אם מישהם/ן לא הבינו את החומר? ואם יש שאלות...
בחיים לא הצבעתי וגם לא הבנתי כלום.
לא רציתי להתפס כ"סתומה".
איך יכול להיות שכולם כן הבינו ואני לא.
(אני מניחה שהיו עוד כמה כמוני שזה היה השיקול שלהם)
ככה לאט לאט התפתח לו מן הסתם אגו קטן שהלך וצמח ורצה כל הזמן להוכיח שאצלי הכל נהדר ואני נורא חכמה.
מזה כשני עשורים שאני לא מתביישת לשאול. לא רק שאני לא מתביישת, אלא מנדנדת
ולא מרפה עד שאני מקבלת תשובות.
האגו שלי מזמן בהרחקה ממני, וממש לא מעניין איך אני נתפסת, אני פשוט חייבת לדעת וזהו.
והסיפור שלי רגע לפני שהשבת נכנסת לבתים שלנו...
השבוע למדתי משהו חדש בדיגיטל.
למדתי שעוד מעט בתחילת נובמבר מתקיים יריד שנקרא: ShoppingIL.
יריד דיגיטלי ענק שמאחד באתר אחד שכולו מכירות, בעלי/ות עסקים שהם גם בעלי אתרים/ חנויות ומאפשר להם במשך יומיים למכור בהנחות משמעותיות את המוצרים שלהם.
בדמיוני ראיתי שעון כזה עם ספירה לאחור שארצה לצרף יום לפני היריד לאתר שלי, ולא היה לי מנוח
עד שקיבלתי תשובות.
התשובות הובילו אותי אתמול אחרי המופע של קרן פלס לנסות ולתפעל אותו בהצלחה מרובה בזכות העקשנות שלי.
אז בקשר לקרן פלס המדהימה היא בעצם הופיעה עם מיזם שלה שנקרא כיתת אומן.
היא ישבה על הקלידים דיברה , סיפרה ושרה.
היא מאד נכחה על הבמה הרחבה מאחוריה הנוסס שלט שאומר " ארועי תרבות LIVE עד הבית"
יוזמה של עירית קרית גת והמתנ"ס.
היא בעיקר דיברה על הכתיבה שלה והמליצה שננסה לכתוב את עצמנו, על עצמנו.
אמרה:
אפשר להיות הפסיכולוגים של עצמנו.
שיעורי הבית בהמלצתה!
כיתבו על:
התדמית שלכם, כיתבו ביקורת על עצמכם גם רעה וגם טובה,
חשוב לכל אחד ואחת למצוא את האלוהים שלהם/הן,
במה אני מאמינה?, מה חוקי הברזל שלי?,
כיתבו מה החטאים שלנו.
היה עומק בכיתת האמנית שלה.
אני אוהבת את הדיבור שלה ומאד אוהבת את היצירה שלה ככותבת ויותר מזה את הביצוע שלה כזמרת.
בוחרת בשיר גם אני
ביצוע ראשון של היוצרת בצוותא רק היא והפסנתר .
אני אוהבת את שפת הגוף שלה שזורמת עם המוסיקה והמילים.
מילים ולחן: קרן פלס גם אני
אם צועקים עלי גם אני מתקשה לשמוע ואם מכוונים אלי גם אני מתפתה לפגוע כמוך גם אני אומרת אין דבר זה יום כזה ארוך מחר יהיה מחר אם מציצים לי גם אני לפעמים מובכת ואם מאיצים בי גם אני לפעמים נחתכת כמוך אם זורקים לי הערה רעה רע לי כל היום זה סתם חיוך של הסתרה כשיורדים עלי אני שוקעת גם אני נסערת ונרגעת רק כשהוא נותן לי בלילות חיבוק בדיוק כמוך את עצמי שונאת ומאוהבת בעצמי או שחושבת שאת מקומי תתפוס אחרת זה בדוק אוי, איזה יום ארוך בדיוק כמוך גם לי יש חולשה לרע למתוק לזמין כמוך גם אני מכורה לשגרה טלויזיה ומין כמוך בדיוק המצפן שלי טיפה דפוק אוי, כמה זה פשוט פשוט לרוץ אל הטעות גם אצלי הזמן דוהר מהר קדימה גם אני לא כאן ולא שם כמו כולם קצת ילדה קצת אמא אם יצא לי להכאיב לך גם לי טיפה קשה לבקש ממך סליחה. כשיורדים עלי...
העגילים שאני בוחרת לשתף כאן מותאמים לסתיו חורף 2020-2021
קרן שומעת איזה קטע!
אני כותבת את עצמי לדעת. מה שמאפשר לי לעשות את זה הוא שכבר אין לי פחד מביקורת,
אני יודעת שלא כולן יאהבו את מה שאני עושה ואת מי שאני וטוב שכך.
לעומת זאת אלה שכן יש להן מקום גדול בתוך הלב שלי.
שבת שלום
שלכן אירית.
Komentar