שלוש חברות יצאו לדרך בים בם בום.

הפעם בשונה מתמיד, אני מארחת בבלוג שלי שתי יוצרות בבת אחת. שתי הנשים שאתן הולכות להכיר אחת שמה לאה פסי אבן והשניה עליזה גוטמן שתיהן ואני הכרנו ברשת.

משהו מאד מיוחד התרחש בהכרות הזו, יש מצב שזה הניסיון שלי כתוצאה מה"מייל אייג'" שצברתי ברשת, או פשוט קוראים לזה "מזל".

כמארחת אני בוחרת להיות מנומסת ומאפשרת להן להציג את עצמן לפניי כל אחת בדרך שלה.

מחכה לכן בסוף למטה.

קבלו אותן!

לאה פסי אבן,

LIKA MIA, Leather Design

צילום יולי יודוביץ

לפני מספר חודשים רכשתי מאירית זוג עגילים. נתקלתי בה בפייסבוק, קניתי, הגיע מהר, ממש אהבתי ודי לא נפרדתי מהם.

אחרי מספר חודשים, שדרגתי את האתר שלי, בניתי חנות ותוך כדי שוטטות בעבודות של דפנה לוי שעשתה בשבילי את העבודה, נתקלתי באתר של אירית, הסתכלתי ואהבתי. לא זוכרת מה היה סדר הדברים, אבל דבר הוביל לדבר ורציתי לשאול אותה משהו, כתבתי לה, שאלתי אם אפשר לדבר, ודיברנו, שיחה ארוכה, בה גילינו שיש לנו הרבה מהמשותף. האמת מאז לא הפסקנו לדבר.

כמה מילים עלי.

כיום אני מעצבת תיקי עור ואקססוריז. כל חיי עסקתי בעיצוב ואומנות אבל לקח לי המון שנים להביא את זה לקדמת הבמה. תמיד חשבתי שזה לא מספיק חשוב כדי להקדיש לזה את כל תשומת הלב. לפני כשמונה שנים ירדתי מגלגל הענק, הילדים בגרו ועזבו את הבית, עבודתי כשכירה הסתיימה לה פתאום ולא התאים לי כבר העולם הזה, הרגשתי שהגיע הזמן שלי, שבא לי לעשות מה שאני אוהבת. התגלגלתי לעיצוב בעור ונפתח בפני עולם חדש ומרתק. נמשכתי למגוון הטקסטורות והצבעים, היריעות הגדולות ריתקו אותי וכשראיתי כזאת שאהבתי, דמיינתי אילו תיקים אצור ממנה. לעיתים התהליך שונה, אני רואה עור יפה, צריכה שיהיה בתיבת העפרונות צבעוניים שלי, ואז יום אחד צץ לו רעיון במוחי הקודח לעיצוב חדש והעור הזה מתאים בדיוק! ככה זה גם עם אבזמים מיוחדים, שרשרות, ותחרות שאני אוהבת לשלב בעבודות שלי.

בעברי, עסקתי שנים רבות במחקר מדעי, והאהבה למחקר לא עזבה אותי מעולם. כשיש לי רעיון בראש לתיק ואני לא יודעת איך להפוך את העיצוב לגזרה, אני מוצאת את עצמי חוקרת בספרים, באינטרנט, נעזרת בקולגות ולא עוצרת עד שאני מפצחת את כל הבעיות.

מה אני אוהבת במיוחד? להסתכל על יריעת עור, לעצב תיק חדש ולחכות בסבלנות, התוצאה תמיד מפתיעה, צורת התיק הסופית תושפע גם מאיכות העור, הרוך, העובי, הנפילה שלו. אז אין רגע משעמם!

אם אחזור רגע לסיפור ההכרות שלי עם אירית, כבר בשיחתנו הראשונה, אירית אמרה

שהיא מכירה עוד מישהי עליזה גוטמן, ציירת שגם היא כמונו קצת מעל גיל 30 ומאוד דיגיטלית ולדעתה

החיבור בינינו יכול להיות טוב. הסכמתי מיד!

באותו יום קמה קבוצת הווטסאפ שלנו ומאז אנחנו לא מפסיקות להתייעץ, ללמוד וללמד, ולפרגן זו לזו!

ממש כיף גדול, הקמנו לנו קבוצת נטוורקינג שעובדת בלי הפסקה, ואנחנו נהנות מכל רגע.

האינסטגרם שלי כאן.

האתר שלי כאן.

הפייסבוק העסקי שלי כאן.

עליזה גוטמן

עליזה גוטמן ציורי אמנות

צילום שי בראל

לפני מס חודשים מישהי מאד צבעונית ומאד עליזה שאלה משהו ב ETSY, (קבוצת פייסבוק לענייני חנויות באטסי) והצעתי לה עזרה. זו היתה אירית דגמי. שיחת טלפון אחת שהתחילה כאילו אנו מכירות מהגן המשיכה לרומן טלפוני מעשיר ומהנה במיוחד.

הייתי בשלבי התלבטות לגבי אתר בעברית כי האתר החו"לי שלי לא ממש ממריא בתקופת קורונה . בשנה האחרונה מכרתי ציורים לדרום קוריאה קנדה ארצות הברית ולא מעט גם בבודפש.

ימי קורונה עזרו לי להחליט שצריך גם אתר מקומי כחול לבן.

אירית המליצה לי על דפנה לוי כבונה אתרים. משם הכדור התגלגל דפנה בנתה לי אתר שאני מאוהבת בו.

ואירית כאירית כבר היתה בדבר הבא. אמרה לי שיש לה עוד חברת "וויקס" שמעצבת תיקים משגעים ומיוחדים והציעה לפתוח קבוצה.

קצת עליי.

אני ציירת. מציירת רק , אבל רק מה שאני ממש אוהבת. מה שנוגע בי ומדבר אליי.

יש לי נישה שלימה של ציורים עפ שירה עברית. לוקחת שורה משיר של אלתרמן זך ביאליק ונתן יונתן והופכת אותם לציור.