אכלתי כי לא היה לי נעים מ... (חמותי, אמ'שלי, אחותי, גיסתי, החברה הכי טובה שלי)
לא נעים לי שהיא טרחה כל כך הרבה בשבילנו ונשאיר לה את כל האוכל.
אכלתי רק כי הרגשתי לא נעים.
התגובות האלה ב"חברה" הן בין השכיחות ביותר.
לצערי הרב רובנו מודדים/דות את הצלחת הארועים כיום, גדולים וקטנים על פי כמות ואיכות האוכל שהוגש בהם.
החברה קוטלת חד משמעית ארוע בו האוכל הוגש בצניעות למרות שהתוכן התרבותי היה מאד עשיר.
העיניים של רובנו אוהבות לראות שפע של אוכל, מצולחת ועשוי ב"פוזה".
מזה כמה חודשים שחזרנו לטיולים, לחתונות ולמסיבות שבהם שוב נפגשים עם אוכל שופע והתמודדות עם כמויות שהגוף שלנו ממש לא זקוק להן.
אני שייכת לשכבת גיל שנפגשת יותר ויותר בארועים פסיביים.
חשיבות רבה ל-מה כל אחת מאיתנו תביא לשולחן המרכזי, כך שנושא האוכל הופך להיות התוכן העיקרי, על אף שלצידו תוכננו תכנים תרבותיים כמו הרצאה או בילוי אחר.
בארוע כמו חתונה האכילה המצטברת של אדם ממוצע יכולה להסתכם בקלות בכמה אלפי קלוריות.
סה"כ צריכת הקלוריות היומית לאשה כמוני בכדי לרדת במשקל בדרך תקינה ומתונה היא: 1,500 קלוריות ליממה כולה .
יממה זה אומר מרגע שפקחתי עיניים עד הרגע שאפקח אותן לאחר 24 שעות.
אני מברכת על היום בו עשיתי החלטה שאני מסיימת עם הסיפור הזה של לא נעים לי כי...
מאד נעים לי להתארח ומאד נעים לי להיות בחברה.
לא נעים לי לאכול כשאני מרגישה שאני לא ממש רוצה
ועושה זאת מתוך אילוץ.
אני בוחרת את השיר:
תה עושה סחרחורת של דני סנדרסון.
ביצוע ייחודי של שפיטה ל"תה עושה סחרחורת", מתוך הופעת המחווה 40 שנה לגזוז בהיכל התרבות בראשון לציון, אוקטובר 2019.
חומר למחשבה תעשי רק מה שאת אוהבת.
שלך אירית.
Comments